
dying on the vine
אני חושבת שזה השיר שהעביר אותי בסביבות גיל 14 לצד האפל והמתוחכם יותר של המוזיקה. למזלי הספקתי לראות בארץ חמש הופעות של קייל, שתאמו את העובדה שמדובר באמן ענק שבכל תקופה מחליף עור ומתנסה בגוונים כל כך רבים, שלפעמים גם הקהל מתקשה לעקוב אחריהם, ואולי זו הסיבה שיש לו לצערי הרבה פחות קהל ממה שאמור להיות לו. קייל, שהתחיל כילד וולשי שמנגן בפסנתר וויולה, ניגן עם ג'ון קייג' קונצרט של 18 שעות ברצף, הקים יחד עם לו ריד את הוולווט אנדרגראונד, היה מאבות המזון של הפאנק, כתב מוזיקה למחול ולתיאטרון, ובכל אלבום שלו תגלו עולם אחר, לפעמים נגיש יותר, לפעמים פחות, אבל תמיד ייחודי וחזק כמו קייל עצמו. אהוב.
1589 צפיות
+ עוד









0 תגובות

המלצות יומיות של אמנים, אנשי רוח ואישי ציבור על מוזיקה שתעשה לכם את היום.