Addio del Passato-מתוך לה טראוויאטה

ויולטה לוקחת לידה את המכתב ומתחילה לקרוא

"You have kept your promise... the duel
took place! The baron was wounded,
but he is improving. Alfredo
is on foreign soil. Of your sacrifice
I myself have revealed it to him;
He is returning to request your pardon;
I will also come. Take care of yourself... you deserve
a better furure.
Giorgio Germont".
(desoloate)
It is (too) late!
(she rises)
I wait, wait but they do not ever come to me! . . .
(she looks at herself in the mirror)
Oh, how I've changed!
But the doctor encourages me to hope as well!
Ah, with this disease, all hope is dead.
Farewell, happy dreams of the past,
The roses in my cheeks are already pallescent;1
I'm also missing Alfredo's love
Comfort, support for my tired soul
Oh, smile at the desire of the forsaken woman;
To her, oh, grant forgiveness; welcome her, O God,
Now it is all over.
Joys, sorrows will end in a short time,
The tomb is the end of everything for mortals!
My grave will have no tear or flower,
No cross with a name that covers these bones!
Oh, smile at the desire of the forsaken woman;
To her, oh, grant forgiveness; welcome her, O God,
Now it is all over.

המוסיקה המופלאה של ורדי תומכת והולכת יד ביד עם הטקסט בכל רגע נתון, בכאב, בזכרון אהבתה לאלפרדו, וניגודים חדים המוזיקה והעצמתם לנוכח הטקסט, ביגון הגדול שמותה קרב ושזה כבר מאוחר מדי בשבילם, ויולטה חולה מאוד ועומדת למות, המוזיקה מעצימה את כל חילופי התחושות שלה.