High Hopes

השיר הזה תמיד מציף בי רגשות ולפעמים אף גורם לי להזיל דמעה. אנשים אולי לא יודעים את זה עליי אבל אני בחור נורא רגיש, נכון שאני מסתיר את זה טוב מאוד מאחורי צחוק שלא מפסיק ושמחה אבל בתוך תוכי אני בחור שמחובר לרגשות שלו. כל הזמן אני בוחן את רגשותי ומנסה להבין מה מניע אותם. הפעם האחרונה שבכיתי (מרוב אושר) היה בתחילת יולי 2014 שנבחרת ארגנטינה ניצחה את נבחרת הולנד בחצי גמר המונדיאל ועלתה לשלב הגמר. אז למי שלא יודע קוראים לי עידן אייזן ואני ארגנטינאי. כל מי שנולד למשפחה ארגנטינאית יודע שיש 3 דברי קודש 1. הבשר 2. המשפחה 3. ואולי הדבר הכי חשוב- נבחרת ארגנטינה בכדורגל. אהבה לנבחרת זה אמוציות שלא ניתן להסביר, זה מעבר לכדורגל, זה עוצמתי, זה חזק ובעיקר זה מאחד. שארגנטינה עלתה לגמר הייתי באותו זמן בניו יורק ומיד עם שירקת הסיום התנגן השיר High hopes ובמיחד עם המנגינה העוצמתית של השיר, המילים הנוגעות, התקווה שמופיעה בשיר והשמחה מן הנבחרת פשוט פרצתי בבכי, בכי של שמחה, זה היה פרץ רגשות שעדיין היום אני לא מצליח להסביר אותו ולכן כל פעם שאני שומע את השיר, אני חוזר לאחד הימים המשמחים בחיי, לרגע הזה שהרגשתי ביחד עם עם ארגנטינאי שלם שאנחנו בלתי מנוצחים. לרוע מזלנו הפסדנו לגרמניה בגמר אבל שם כבר לא בכיתי.