לזכרו של המלחין, המנצח, המעבד, המתזמר, המחנך, נעם שריף

במרץ 1998 נעם הזמין אותי לחדרו ונתן לי פרטיטורה של יצירתו "תהילים של ירושלים" עליה כתב בנוכחותי את ההקדשה הזו- "לאורי, תלמידי, מורי וידידי. מנעם שריף". הייתי אז סטודנט לתואר שני, בראשית קשרי עם נעם והייתי בשוק מזה. נעם החכם, בטח גם ראה בעיני רוחו את היום הקשה הזה, היום שבו כבר לא יהיה.
נעם ימשיך לחיות בתוכי ואני בטוח שגם בתוכם של הרבה מאוד אנשים אחרים, מוזיקאים, מורים, נהגי מוניות, כל מי שאנחנו קוראים להם "השקופים" אנשי ניקיון, מלצרים, שומרים, מפעילי מכונות צילום, מוכרים בחניות ועוד ועוד, בקיצור אנשים באשר הם. כי נועם אהב אותנו והעניק לנו מכל כישרונותיו הגאוניים הן כאמן שעסק כמעט בכל תחומי העשייה המוזיקלית, הן כמורה כביר והן כאדם נדיר.
נפרד ממנו בדמעות,
אורי