Train - 50 Ways To Say Goodbye

היי אתם כולכם (:
ואיך אפשר לוותר על הזדמנות לחפור עוד קצת?...
הפעם, צריך להיפרד.
אני רוצה להתוודות: לא ציפיתי שהקורס הזה יביא אותי לכאלו מקומות. לא ציפיתי שאנשים ידברו מהלב וישתפו דברים כל כך אמיתיים ועמוקים מהחיים שלהם. לא ציפיתי לראות בכי. והכל קרה... כבר מהשבוע הראשון, התקבלה אצלי ההרגשה שזה בכלל לא קורס אקדמי, אלא סדנא ללב ולנפש, המכילה בתוכה לא מעט אספקטים של טיפול פסיכולוגי (במובן הכי טוב של המילה). ראיתי כמעט את כולכם מדברים, משתפים, מתרגשים, נבוכים, עצובים וגם בוכים. וגם אני תרמתי את חלקי בפן הזה... זו הייתה השעה הכי כייפית ומרגיעה שלי בשבוע. נטולת כל שיפוטיות, או ציניות. אני שמחה מאוד להצהיר שהאוירה והתוצרים של הקורס הזה רחוקים שנות אור מלהיות בנאליים, וגם מהסטיגמות הבינתחומיות שמסתובבות להן בעולם... תודה על החווייה. תודה על המקום שנתתם לי לשתף. תודה לכם על השיתוף שלכם. אני מאחלת לכולכם ולעצמי פרוייקט גמר מרגש, תקופת מבחנים נעימה ומוצלחת (נסתפק גם ב"נסבלת"?) והמון המון בהצלחה (:
ובנימת סיום זו, אני מקדישה לכם באהבה את שיר הפרידה המקסים הזה. כי גם אני גרועה בפרידות, וכי לכל אדם הדרך שלו להיפרד... אז אין מתאים יותר, בעיניי, מאשר השיר האהוב הזה.