Bob Dylan - Hurricane

השיר "הוריקן" בא לספר את סיפור חייו העגומים של המתאגרף רובין קרטר המכונה הוריקן- מתאגרף מצוין אשר הורשע ברצח וישב בכלא יותר מ-20 שנה ורק אחרי שלשה משפטים (שבאו בעקבות הלחץ הציבורי שיצר השיר) בסופו של דבר הוא שוחרר.
הרצח אירע ביום 17 ביוני, 1966, בערך בשעה 2:30 בבוקר, נכנסו שני גברים שחורים אל גריל בר גריל מקומי בניו ג'רזי, והחלו לירות. הברמן ואחד הלקוחות נהרגו במקום. אישה נוספת נפצעה קשה ונפטרה חודש מאוחר יותר. לקוח נוסף שרד את ההתקפה, למרות שחטף כדור בראש. המשטרה הגיעה לזירת האירוע דקות ספורות אחרי הירי. עדי ראיה מסרו עדות על שני בחורים שחורים שביצעו את הרצח, ונמלטו במכונית לבנה. תיאור המכונית הוביל את החוקרים אל רובין קרטר, שבבעלותו היתה מכונית כזו בדיוק. המשטרה הגיעה אל קרטר במהירות שיא, 30 דקות אחרי המקרה. עם זאת, החוקרים לא היו מצוידים כנדרש כדי לבצע בדיקות, ולכן לא היו כמעט ראיות פיזיות; המשטרה לא לקחה טביעות אצבעות בזירת הפשע ולא נטלה דגימות מבגדיהם של החשודים כדי למצוא ראיות לשימוש בנשק חם. עם זאת במכונית של קרטר נמצאו כדור של אקדח 32 מ"מ ועוד כדור 12 מ"מ של תת-מקלע, בדיוק מהסוג שנמצאו בזירת הרצח. קרטר וחברו, ג'ון ארטיס, נלקחו למסדר זיהוי. עדי הראיה היו חלוקים בדעתם לגבי השניים. החוקרים הכניסו אותם לבדיקת פוליגרף, שממצאיו לא היו חד-משמעיים.

ב-1974 הוציא קרטר לאור ספר אוטוביוגרפי בשם "The Sixteenth Round", ושלח עותק ממנו לאמן האהוב עליו, בוב דילן. זה היה משוכנע בחפותו של קרטר והחליט לכתוב שיר על הלילה ההוא. השיר הפך ללהיט.
כשהוא נישא על גלי ההתעניינות התקשורתית והסקרנות הציבורית, נתמך על ידי המתאגרף מוחמד עלי וכתבי עיתונות יוצא רובין קרטר לסיבוב ערעור נוסף- אשר גם בו הוא מורשע. לאחר ההרשעה החוזרת, מפסיק דילן לבצע את "הוריקן" בהופעות החיות.
בשנת 1985, קרטר מערער שוב ובמשפט מחליטים השופטים לזכותו. השופט קובע כי ההרשעה השנייה הייתה מבוססת על גזענות ובורות.

המקרה של רובין "הוריקן" קרטר מעניין במיוחד, מכיוון שהוא מרכז בתוכו שלל מרכיבים דרמטיים. מתח בין-גזעי (והאשמות של מערכת המשפט בגזענות, בשל כך), שחיתויות בתוך המשטרה, עסקאות חבילה של התביעה עם עדים בלתי מהימנים, ראיות חלקיות, זמר-יוצר שמתגייס לקדם נושא שהוא מאמין בו, ומתאגרף שעולה לשלושה סיבובים בזירה של החיים, מופל ארצה בשני הסיבובים הראשונים, אבל בסופו של דבר מנצח – גם אם הדבר קורה אחרי 20 שנות מאסר.


* פרטים נלקחו מתוך הבלוג של המוזיקאי והעורך בועז כהן.