הם לא מכירים אותך

לפעמים התחושה שלי היא שהדור שלנו, ברובו הוא דור מאד הישגי, בעל מוטיבציה להצליח בכל מחיר ולהרוויח כסף וכמה שיותר ממנו. הדבר לא נובע מהדור לבדו, אולי מההורים שלא היה להם, אולי מהמחירים הגבוהים במשק והקושי להתקיים במדינה ואולי כי נולדים סביבנו הרבה כוכבים ואנחנו רוצים גם לגעת בתהילה. הדבר מביא לכך שפעמים רבות המסר הוא לא מה שחשוב עכשיו, העיקר הוא הכסף, העיקר להיות כוכב. האדם מתבקש לעשות מה שצריך בכדי להצליח גם במחיר של התרחקות מעצמו- "תכתוב על עצב , שנראה לך מוכר/ תכתוב כמותם, תכתוב על המחר"
ולכן המירוץ הזה מביא לתחושת ניכור הדדית במקום אותה "ישראליות" עליה מתרפקים בערגה. הניכור בא לידי ביטוי בהיכרות מינימלית אם בכלל בין קבוצות האוכלוסייה, בין אנשים באותה הקבוצה ואפילו בין אנשים לעצמם. מעין בריחה מהיכרות מעמיקה לעבר נקודת מבט שטחית שמביאה לאי הבנות אם מנסים בכלל להבין או מראש לאי ניסיון לגשת, ליצור קשר וללמוד האחד מן השני.