במסגרת המשימה של השבוע בחרנו בר ואני, שלומדים יחדיו במסלול משפטים וממשל וגם בקורס הזה, לבצע את המשימה יחדיו. הסיבה לכך היא היותנו חברים טובים מאוד שעושים את רוב הדברים יחד ונמצאים שם אחד בשביל השניה בכל עת.
בגלל ששנינו יחד בקורס הזה, אין סימבולי מלבחור ולהקדיש שיר אחד לשני.
אז בר, רציתי לנצל את הבמה ולהגיד תודה על כך שאת עומדת לצידי בכל הרגעים – הטובים, הרעים, השמחים, העצובים, הכיפיים, המבאסים. תודה על זה שאת סופגת את כל השטויות שלי וזורמת איתם ובעיקר תודה על זה שאת זו את.
אספר שלא הכרתי את בר ישר כשהחילו הלימודים, והקשר שלנו נרקם יותר לקראת הסמסטר השני של שנה א', והיום אנחנו אימפריה
וגם כשהלימודים מגיעים לסופם השנה, אני בטוח שאני ואת נשמור על קשר, אותו קשר שבוגרים מאיתנו מספרים עליו – שהם הכירו חברים לחיים מהלימודים. לא חשבתי שזה באמת יקרה לי, ולכן אני כ"כ שמח שהכרתי אותך
ולגבי השיר, מדובר בשיר שחדר אלי לנשמה. וזה קרה בגלל שני דברים – הוא בוצע לראשונה ביחד עם הסולנית האהובה עלי ביותר מלהקת אוונסנס שהחליטה להצטרף לקטע הזה כשאותה להקה חיממה את אוונסנס באחת ההופעות. לכן הביצוע הופך לאקסטרה מרגש. מעבר ללחן המרגש, המילים עוד יותר מרגשות שאני מוצא בהן בידיוק את הסיפור שלנו. התחלתי בתור אדם סגור מאוד בתואר, אבל את היחידה שראית אותי באמת, האמנת בי, הכרת אותי. ובידיוק כשם השיר – הצלחת לפרוץ לנשמה שלי פנימה – במקום שאף אחד לא ראה
אוהב אותך חברה שלי!
You are the only one
The only that sees me
That trusts me and believes me
You are the only one
The only one that knows me
And in the dark you show me
It's perfectly reckless
Damn you leave me defenseless
So break in
Break in
Break In
מלנכולית
רוק
517
המוזיקה שלי
517 צפיות
+ עוד
0 תגובות
המלצות היום
המלצות יומיות של אמנים, אנשי רוח ואישי ציבור על מוזיקה שתעשה לכם את היום.
