להאמין

אפשר לומר שאת השיר הזה קיבלתי במתנה.
לפני כמה שנים עברתי חוויה מאוד עוצמתית שבסופה הקדישו לי את השיר הזה.
לא הכרתי את השיר הזה קודם לכן, והמון המון זמן ניסיתי להבין למה דווקא את השיר הזה, הקדישו דווקא לי.
כל חיי חייתי בתחושה פסימית, שהחיים קשוחים, ואין מה לעשות. צריך "לקבל את שנגזר עלי".
חיים שלמים מלאים בהאשמות, אכזבות חוזרות ונשנות, ש"מה לעשות. אלה החיים. נשב פה בשקט ונקווה שיעבור."
מה שנקרא "האמונה זה ממני והלאה".
ואז הגיע החוויה הזו, שבסופה הגיע השיר הזה.
חוויה שגרמה לי להבין שהעולם שלנו הרבה יותר רחב ועמוק ממה שאנחנו מסוגלים לקלוט בחושים שלנו.
חוויה שבזכותה הבנתי שכן יש איזה שהו כח עליון, ששומר, שמגן, שמעצים ומטפח.
אם אני רק אתכוון מספיק חזק, ואשחרר את כל המעצורים והפחדים מעלי, אוכל בדיוק כמו בני ישראל בשיר ובאגדה, להשתחרר מהעבדות לפסימיות,
אל חופש הבחירות. אל הבחירה והאמונה בעצמי, ובמה שטוב לי.
אני אעבור את ההרים בליבי, ואחצה את הים שהפריד ביני ובין העולם,
אל חיים מלאי בחירות בין טוב לטוב, מלאי אחריות, עצמאות, ואמונה.
אמונה לא רק בכח עליון כלשהו, אלה אמונה בעצמי, שאני יכולה, ומסוגלת אפילו להזיז הרים אם רק אבחר.
שהכל אפשרי ואפילו השמיים הם לא הגבול - אם רק מנסים.
ומאז, לא משנה לאן אני צועדת, ובאיזה דרך אני בוחרת ללכת,
אני יודעת ומרגישה (כמעט ברמה הפיזית) שיש מי ששומר עלי.
שכל עוד הכוונה שלי טובה - גם התוצאה תיהיה טובה.
שאם אמשיך להאמין בטוב - הטוב יגיע, ויעטוף, וילטף.
ובאמת, הצבתי לעצמי יעדים, שעד אז היו רק בגדר חלומות, כאלה שאפילו מאוחר בלילה פחדתי לחלום עליהם.
ולאט לאט הצלחתי להגשים ולהפוך למציאות קיימת, וזיכרון מתוק, חלום אחרי חלום אחרי חלום אחרי חלום.
ובעודי מגשימה חלומות, וכובשת עוד פסגות, וחוצה עוד ימים ואוקינוסים,
אני לא אפסיק להאמין, כי תמיד קורים ניסים כשמאמינים.
There can be miracles When you believe