The Climb

שיר שללא ספק מעורר בי השראה עוד מהתיכון.
כל פעם שאני מאזין לו, הוא פשוט טורח להזכיר לי את הילד הקטן שבפנים, זה שחולם על המקומות הכי גבוהים שאפשר.
במיוחד ברגעי משבר, כיף לחזור אל השיר הזה ולילדות, לאותו ילד, כדי להיזכר שמהמקום הזה הכל התחיל. השיר הזה מזכיר לי כל פעם מחדש שאנחנו בטיפוס מתמיד, שאכן כל הזמן יהיה עוד הר נוסף מעבר. כל הר בגובה אחר, ואני בטיפוס שלי לעבר הפסגה (שלא ברור היכן היא באמת).
זה אמנם שיר ילדים, אבל עם אינטרפרטציה כ"כ מבוגרת, שמזכירה לנו שכל החיים הם טיפוס מתמשך. שבכל פעם יהיו מכשולים בדרך ויהיה קשה, אבל מה שחשוב לזכור בסוף זה ש"רק הנושם אבק דרכים, יזכה לשאוף אוויר פסגות".