טיפה בים

היהודים היא להקה נוספת שעליה גדלתי.
מה שמאוד מיוחד בלהקה הזאת עבורי היה שהיא ליוותה אותי בכל התקופה שהוריי התגרשו. המון אנשים לא הצליחו להבין איך אני שומע את "הצרחות" האלה, אבל הם לא הבינו שמתחת לכל המעטה הקשוח והדיסטרושנים של הגיטרות, מסתתרות מילים מהמקום הכי עמוק של הנשמה. מילים שנותנות המון כוח, והעיבודים הכבדים מעניקים נפח ועוצמה אדירה לכל הסיפור הזה שנקרא "היהודים".
השירים שלהם פשוט היו נותנים לי כל פעם כוחות מחדש להתמודד עם החוויה שעברתי.
מה שהכי יפה הוא שהלהקה הזאת עדיין מצליחה לעניין אותי עד היום, ובמובן מסוים להגיע להופעות שלהם מחזיר אותי במכה אחת לילדות.