למה לי לקחת ללב - אריק איינשטיין ושלום חנוך

השיר הזה הצליח המון פעמים במהלך חיי להרגיש שהכל בסדר, גם ברגעים שהכל נראה אבוד וקשה מדי. גרם לי לחשוב שאין כזה דבר "מדי" כי תמיד יש דברים שאפשר להתנחם בהם ולראות אותם כאור בחיינו. אני בן אדם נורא רגיש ולוקחת המון דברים באופן אישי, גם אם הם לא נוגעים ישירות אליי אלא קשורים לאנשים אחרים. למשל: היו תקופות שרק מלראות הומלס ברחוב הייתי בדאון ורק אחרי כמה זמן התחושות של חוסר הצדק בעולם עברו לי. או אם חברים מספרים לי משהו רע שעובר עליהם..

היו פעמים שהשיר הזה התנגן פתאום ברדיו כשהייתי מבואסת ועצובה ונהגתי באוטו בדרך לאנשהו וזה הרגיש כאילו מישהו שם אותו במיוחד בשבילי וקרא את המחשבות שלי. זה עשה לי טוב וניחם אותי נורא. גרם לי להכנס לפרופורציה ולראות עוד צבעים חוץ משחור.

אני נורא מתחברת לשורה "לך עם זה לאט ואז תוכל פשוט לרוץ מהתחלה".
אצלי כלום לא עובד תחת לחץ ואני מתפקדת טוב כשהדברים מתפתחים ב"איזי" ובזמן שלי. יש דברים שלוקח להם זמן להבשיל, גם בתוך עצמנו, מבחינת רגשות ותובנות לגבי אנשים ולגבי החיים, וכמובן - לגבי עצמנו.

אני מתחברת מאוד גם לחלק הקצבי, הרוקיסטי יותר, בו שר שלום חנוך:
"תן לחיות ותן לטעות
תן לעצמך לסלוח.."

אני המון פעמים מבקרת את עצמי על דברים שאמרתי או עשיתי או לא עשיתי. המילים האלה גורמות לי להגיד לעצמי שמותר לי לטעות ואני רק בן אדם ולא צריך לקחת את הכל כל כך כבד ודרמטי כמו שהוא מרגיש באותו רגע.