בכוחו של השיר להוביל לשינויים חברתיים במישור המקומי, הארצי.
אני רואה בכך שהמטרה של שירי המחאה היא להעלות את המודעות בחברה לנושאים שאנחנו מתעסקים בהם ביום יום שלנו.
לאומנים יש כוח רב שאם הם ישתמשו בו הם יוכלו להוביל לשינוי חברתי באמצעות האומנות והמוזיקה.
לצערי יש המון אומנים שמפחדים להביע את דעתם הפוליטית מחשש לאיבוד מעריצים או לביקורת קשה עליהם.
בשנת 2000 חלה האינתיפאדה השנייה. גל של פיגועים ברחבי הארץ שהוביל לתחושה של התושבים בישראל כי "אין פרטנר" (כהגדרתו של אהוד ברק) שעמו ניתן להגיע להסכם שלום. השיר יצא בשנת 2001 וזכה להצלחה רבה.
הוא נתפס כמייצג את הלך הרוח הישראלי של אותה תקופה ונקרא גם כתגובה לחוסר ההצלחה של הסכמי אוסלו להתממש.
״אז נשארים לבד, מדברים אל הקיר, אין עם מי לדבר
אם רק נבין שכולנו אחד, נראה הכל מתחבר״
בשורות אלו מוקי טוען שכל אחד רואה רק את עצמו ולא רואה את כל התמונה של החברה כולה.
כלומר הוא טוען כי אנחנו לא מסתכלים על שני הצדדים וכי כל אחד רואה רק את הצד שלו.
הוא מוסיף ואומר כי אם נבין שכולנו אחד, נראה איך הכל מתחבר.
בנוסף מוקי מנסה לזעזע אותנו בתיאור של המציאות בשיר וקורא לנו להתעורר:
״כשיישרף רכושך, תישרף נשמתך
אם לא תמהר להציל את עצמך
רצחנו אדמה ורצחנו נשמה
כמעט ולא נשאר לנו אויר לנשימה
והעולם בתנועה מתמדת -
עושה סיבוב וחוזר לאותה נקודה
מה שעולה, חייב לרדת
איך לוקחים את הכל במידה?״
את השיר הוא מסיים בכך שאומר שלכולם יש את אותו החלום שיהיה שלום אבל כי הוא לא יעשה ללא הצדק.
"לכולם יש אותו החלום
על פני הר, על פני עמק
ממשיכים לדבר, מדברים על שלום
אבל לא ייכון שלום בלי צדק"
כולם מדברים על שלום
1283 צפיות
+ עוד
0 תגובות
המלצות יומיות של אמנים, אנשי רוח ואישי ציבור על מוזיקה שתעשה לכם את היום.


