שלחי אותו - רוני דלומי

שי פירון כתב:
שלושים יום התאפקתי.
מאז שדרור ז"ל, תלמיד שלי, צעיר יפה תואר עם לב זהב ומוח אנליטי, סטודנט לרפואה, הלך לעולמו, והוא בן 27 (!) שנים בלבד, לא ידעתי לילה אחד בלעדיו. הכאב על לכתו - גדול.
אמש, במלאת שלושים, התכנסו מאות אנשים לאזכרה.
מה למדתי מדרור?
למדתי מהי בינת הלב. היכולת לשלב בין חכמה לאנושיות. בין הגיון לרגישות. דרור היה איש מלא תבונה והרגשה. הראש הבין והלב הרגיש. החיוך הכובש, המבט הממזרי.
למדתי מהי אמונה. דרור ביקש להניח את שאלת הצדק האלוהי בצד. הוא לא שאל. הוא חי. הוא הבין שניסיון זה לא להפסיק לשאול שאלות. אם אין שאלות, זה לא ניסיון. ניסיון זה לחיות עם השאלות.
למדתי ממנו מהי אהבה. דרור היה בן 27 אבל אהב את רוני זוגתו כמו מאסטר לאהבה, כמו מדריך מקצועי מיומן היודע מה עומקה של אהבה .
למדתי ממנו דרור וחופש, להשתחרר ממרירות, מחשבונאות. בימים הקשים ביותר הקפיד על תודה וסליחה, על אצילות. הוא היה חופשי מעצמו, קרא לדרור.

ועכשיו אימא עידית ואבא שמואל ושלושה אחים פלאיים, שבורים ורצוצים ולא יודעים עד כמה הבן שלהם נגע בכולנו. אינני מנסה להעלות חיוך על שפתיהם כי עכשיו זה זמן לבכי ולמספד. אבל אנחנו נחיה את דרור.

כציפור לדרור, שובי לימי החול להשתובב עם הרוח
תני לו לשרוק ולזמר, לדלג על אבני דרך
תני לו לחיות כפי שחי
אל תתעצבי עוד כי הוא הלך,
כציפור ל ד ר ו ר , שובי לימי החול
כי את יודעת, אהובך לא יחזור אלייך

דרור היה קרוב משפחתי שנפטר לפני כחצי שנה ממחלת הסרטן, והוא רק בן 27. בחור חכם ומיוחד, כזה שכולם אהבו. גם בימי המחלה הקשים ביותר שמר על הומור ואופטימיות. משפחתו פתחה עמוד פייסבוק לזכרו (״דרור לנצח - לזכר דרור פסטרנק״) ולפני שמלאו 30 יום לפטירתו פרסמה את השיר הזה שם, שהתאים בדיוק למצב החדש שכל קרוביו של דרור היו צריכים להסתגל אליו. לאחר האזכרה, שי פירון שהיה ראש הישיבה שבה דרור למד, כתב את הדברים שלמעלה בעמוד הפייסבוק שלו, בצירוף השיר הזה.

את השיר כתב בניימין פרנקל ז״ל, וביצעה רוני דלומי במסגרת פרויקט ״עומד מעט נהפוך לשיר״ של גל״צ.