Roxie- "chicago" the musical

מאז שאני זוכרת את עצמי נמשכתי לבמה.
יש לי זיכרון ילדות חזק בו אני מחזיקה לאמי את היד בעוד אנחנו צופות במופע יום העצמאות המרכזי ברעננה והעיניים שלי בורקות ונוצצות מהתרגשות למראה הילדים שמרקדים להם ושרים להם על הבמה.
"גם אני רוצה" אמרתי לאימא שלי, צוציקית בת 4 שכבר אז ברור לה כלכך שזה המקום הטבעי שלה.
ומאז ועד היום איפה שיש במה שם תמצאו גם אותי.
קשה לי להסביר איך מקום כלכך חשוף וכלכך לא אינטימי מרגיש לי כמו בית.
יש אנשים שקוראים לזה חיידק, אני אוהבת להגיד שזה משהו שבחר בי, כאילו שלא ממש הייתה לי ברירה.
בתוך התחום הכל-כך רחב הזה, מצאתי את עצמי נמשכת בעיקר לנישה הקסומה והנפלאה שנקראת "מחזות זמר".
השילוב בין שירה משחק וריקוד תמיד נראה לי כקדוש, ואלו העוסקים במלאכה הם לטעמי התפוצצות הכישרון האנושי.
לכן היה ברור לי שחלק מתעודת הזהות המוסיקלית שלי תהיה חייבת להכיל איזשהו נאמבר ממחזה זמר.
אז בחרתי בשיקגו אולי כי זה הכי קרוב עליי, זכיתי לגלם את דמותה של רוקסי בהפקת הסיום של לימודי בתיכון לאומניות ע"ש תלמה ילין.
רגע שמבחינתי היווה שיא של עשייה, ריגוש וסיפוק אישי ומקצועי.