בהשראת יופייה של כותונת הפסים של יוסף, כתב משה אבן עזרא בתקופת תור הזהב, את השיר הזה, כשהוא מקביל את הכותונת ליופי שיש בהתחדשויות, השתנויות, התפתחויות וכמובן בכל שנה חדשה שבאה עלינו. המשורר מסיים במילים "מי לא ישתה יינו עליו, האיש ההוא יישא חטאו". וזהו החשוב מכל- בזאת הוא מתריע, שמי לא מעריך את הדברים הללו בחייו הוא בעצם חוטא לחיים עצמם. אז אני שולח את השיר הזה בתקווה שכולנו נעריך השתנויות, התחברויות, התחדשויות, ימי פריחה ולא נשכח להעריך את זה בכוסית יין ולא רק כמטאפורה.