שיר דרך

בשנת 1997, עם פירוקה של "תמוז", שלום חנוך מוציא תקליט "אדם בתוך עצמו". שוב חוזר המוטיב של אדם שמחפש משהו אישי, לא להיות חלק מחבורה. בהמשך, שנת 1981, באלבום "חתונה לבנה", מתחיל סגנון מחודש ורוקיסטי ומתחילה תקופה חדשה של שירה והגשה, כאשר אלבום זה עוסק בגירושין. מדובר היה בעוד דרך להשתחרר מהרעיון של הזמר העברי - אלבום קונספט. כלומר. זה כבר לא עוד שיר ועוד שיר, אלא סיפור עם מבנה מסויים. בזמר העברי אין לנו מחזוריות כלשהי. עם זאת, באלבום זה ישנו דבר מוזר - הוא חוזר לסביבה הרגשית הישראלית עם השיר "שיר דרך" - המצורף לפניכם - שמגיח פתאום מתוך מופע הרוק העצום והמחושמל, ומציג נוף של מדורות, ורועים שכיסו את הצאן. אווירה בוב-דילנית, של שירה יחד. קסם..