לתת ולקחת

מאמא שלי:
השיר שאני מאוד מחוברת אליו נקרא "לתת ולקחת" שלמה ארצי ודוד טסה


הפזמון:

אדם צריך שתייה לו מילה
קצת מקום בעולם,
אהבה לא נשכחת.
וקול אמיתי לתפילה,
ורגע מושלם
כדי לתת ולקחת,
ולא...
לפחד מהפחד.


שיר זה בעיקר הפזמון מציף רגשות פנימיים וזיכרונות ישנים
על תקופות קשות בחיי וכנגד זה על תקוות גדולות, הרבה עשייה ותפילות להצלחה.
הפזמון גורם לאיזשהו עיקצוץ בלב, הוא נותן הרגשה של יציאה מעולמות חשוכים, הרבה כוחות ותקוות
וההגדרה הטובה ביותר לחיים של האדם שבתוכנו מה אנחנו צריכים בחיים:.

"אדם צריך שתיהיה לו מילה, מקום בעולם אהבה ואהבה וקבלה ללא שיפוט
הרבה חמלה ונתינה

וכשאתה נמצא במקומות הכי קשים בחייך, בבורות העמוקים ביותר, אתה יודע שישי בך
את הבלתי אפשרי, את הבלתי אנושי: יש בך כוחות להצליח, לשנות והפחד לא מנהל וינהל אותך.

הלחן של השיר תורם את חלקו לאווירה הכללית של הקול הפנימי הזועק הפוחד הזקוקו לאהבה המתפלל
המבקש לנצח את הפחד להאמין בכוחותיך , לקום להתרומם לצמוח בחיים.