תחרות כלבים- אביתר בנאי

לשיר הזה יש ניתוח מאוד מעמיק שעשיתי עם השנים. אביתר בנאי הוא הזמר המועדף עלי, בשיר הזה הוא מתאר כלבים שמתחרים זה בזה במעגל, יש שיאמרו שמעגל זה כלי שיפוט לתחרות אך בעיניי מעגל אין לו סוף ולא התחלה- לכן הוא מתאר משהו מעוות. בהמשך מתאר בלבול או חוסר התאמה למציאות כשאומר "בנעלים היפות אני רץ יחף" וכשמגיע הפזמון הכל מתחבר לקו אחד- "נוסע במונית לא זוכר את הכתובת ככ הרבה זמן בחושך ,הייאוש הבשר והגאווה אוייבים גדולים שאני טיפחתי, להדליק את השמש בצחוק ובכי ובמנגינה אני כבר מגיע אני כבר נמצא." בן אדם שנוסע במונית אמור לדעת את הכתובת, אמורה להיות לו כתובת, מוטיב הבלבול חוזר כאן, אביתר בנאי נותן כאן פאן אישי בזה שהמוזיקה בעיניו מדליקה את השמש כלומר מאחדת את הלבבות ומאירה גם במלחמות. מהשורה הבאה מבינים בקונוטציה את נושא השיר- "הייאוש הבשר הגאווה אוייבים גדולים שאני טיפחתי" לדעתי נושא השיר הוא המלחמות והמצב המדיני שאנו חיים במדינת ישראל, מצב מעוות כמו משפט הפתיחה של השיר. מצב שבו אין שביל אין כתובת ויש בלבול.
"המעקה רטוב, המדרגות גבוהות"- תלונות המגיעות מהאזרחים מאי שביעות רצון תמידית בשל חוסר השלום.
"שומע חצוצרות בלילה במיטה, מכוון את התנועה בלי לדעת לאן"- חצוצרות מסמלות פתיחת במלחמה, ושוב הבלבול כמו אדם המכוון את התנועה מבלי לדעת לאן.

השיר הזה מציג ערכים ודעות רבות שאני מסכימה איתן.