שיר שמתאר פרידה מאדם אהוב (במקרה זה, רובס כתב את השיר לאמו) ליד מיטת חוליו, ברגעיו האחרונים. אבל בשיר, הרגעים הללו לא מתוארים כרגעי אימה, עצב תהומי וייאוש.
המקצב החוזר בכלי ההקשה, הקולות המלווים כמעין מקהלה דתית עצומה, הופכים את השיר למעין טקס שמאני, מיסטי של "שחרור" מהחיים הללו... סוף מסע ותחילתו של מסע אחר, אולי בעולם אחר (אולי אפילו עולם טוב יותר).
מוקפת באור
3407 צפיות
+ עוד
0 תגובות
המלצות היום
המלצות יומיות של אמנים, אנשי רוח ואישי ציבור על מוזיקה שתעשה לכם את היום.